לנצח את הקורונה – איך לחזק את מערכת החיסון (חלק א)

המידע העדכני על הקורונה מצביע על שפעת מדבקת יותר מהרגיל, עם אחוז תמותה של 1%-6% שמשתנה בין דיווחים שונים ובין מדינות שונות. לקורונה לא נמצא עדיין חיסון או טיפול תרופתי יעיל, והטיפול הרפואי מתרכז בתמיכה נשימתית והקלה על הסימפטומים.

ההתגברות על הנגיף מתבססת על הפעילות של מערכת החיסון. מערכת חיסון בריאה לא יכולה תמיד למנוע הדבקה בנגיף הקורונה. מגפות מעצם הגדרתן מערבות פתוגן (מעורר מחלה) אגרסיבי, שפוגע באוכלוסייה רחבה, ויכול לקונן גם אצל אדם בריא עם מערכת חיסון חזקה. אבל ההתאוששות מהקורונה, כמו גם חומרת המחלה ורמת הסיכון אליה קשורים בתפקוד של מערכת החיסון.

קיימים אמצעים טבעיים ופשוטים שנמצאו יעילים בחיזוק של תאים חיסוניים או של הפעילות החיסונית, וכדאי להכיר אותם. רובם אמצעים ביתיים ופשוטים, ולא כרוכים בקניה של מוצרים יקרים או מיוחדים. חשוב לציין שהאמצעים האלו לא נבדקו באופן ספציפי לקורונה, ואין וודאות שהם אכן משפיעים עליה, אולם ההשפעה שלהם על מערכת החיסון היא מוכחת.

ויטמין C

ויטמין סי הוא נוגד חמצון חזק ויעיל, שיש לו השפעה חיובית רחבת טווח על התאים של מערכת החיסון בטיפול ומניעה של זיהומים בעיקר בדרכי הנשימה. תאי דם לבנים כמו נויטרופילים ומונוציטים דורשים ויטמין C לפעילותם התקינה. ויטמין C ממריץ את נדידת הנויטרופילים לאתר ההדבקה, משפר פגוציטוזיס, חימצון והרג מיקרוביאלי. במקביל, הוא מגן על רקמות מארחות מפני נזקים, ונראה כי ויטמין C נחוץ כדי שמערכת החיסון תשמור על תגובה מספקת נגד פתוגנים, תוך הימנעות מנזק מוגזם למארח.

מחלת הצפדינה נגרמת מחסר בויטמין C, והיא מתבטאת ברגישות ניכרת לזיהומים בעיקר בדרכי הנשימה, ודלקת ריאות שהיא אחד הסיבוכים השכיחים בצפדינה וגורם המוות העיקרי. לויטמין C נרשמה השפעה מועילה בהתאוששות של חולים מדלקת ריאות, והשפעה מיטיבה גם אצל קשישים.

אפשר למצוא ויטמין C בתזונה במגוון פירות וירקות טריים. טריות המזון היא גורם מרכזי כאן, כי ויטמין C נוטה להתפרק במהירות. פירות הדר ידועים כמקור לויטמין C, אבל הם לא לבד. למעשה בפלפל אדום, כרוב וקיווי יש יותר ויטמין C, ופחות יחסי ציבור.

מקורות טובים אחרים הם גויבה, כרוב קייל, תותים, פלפל צ'ילי ירוק, ברוקולי, ופטרוזיליה. באופן כללי עלים ירוקים הם גם מקור טוב לברזל על בסיס צמחי, שנספג טוב יותר בנוכחות של ויטמין C, ולכן הם מקור טוב לספיגה של שניהם.

ניתן לצרוך ויטמין C במגוון של תוספים. למניעה של זיהום מומלץ לצרוך ויטמין C ברמה של 100-200 מ"ג ליום. טיפול בזיהומים פעילים דורש מינון גבוה יותר של הוויטמין כדי לפצות על הביקוש המטבולי המוגבר, ברמה של 1,000 עד 2,000 מ"ג ליום. מינון יתר לא מצטבר בגוף, ומופרש באמצעות השתן אבל עלול לגרום לשלשולים, חומציות בקיבה וסיכון מוגבר לאבנים בכליות.

ויטמין D

תפקידו של ויטמין D במערכת החיסון נתמכת על ידי נוכחות של קולטנים של ויטמין D על תאים של מערכת החיסון כולל מקרופאג'ים, תאים דנטריים, תאי B ותאי T. חסר של ויטמין D בעבר נקשר לסיכון מוגבר לזיהום בשחפת וזיהומים אחרים בדרכי הנשימה.

מחקרים אפידמיולוגיים הדגימו את הקשר בין מחסור בוויטמין D וסיכון למחלות אוטואימוניות, כולל: זאבת מערכתית, אריתמטוזוס, טרשת נפוצה, סוכרת מסוג 1, מחלות מעי דלקתיות ודלקת מפרקים שגרונית.

ויטמין D מיוצר בגוף בחשיפה לאור השמש, ולמרות שאנחנו חיים במדינה שטופת שמש לרוב האוכלוסיה קיים מחסור בויטמין D. ככל הנראה הסיבה לכך היא שאנשים מבלים זמן רב יותר בבית, לובשים קרם הגנה בחוץ ואוכלים תזונה דלה במקורות טובים לוויטמין.

הערך היומי המומלץ (DV) הוא 800 IU (כ-20 מק"ג) ויטמין D ליום כאשר נצרך מהמזון. אם אין מספיק חשיפה לאור שמש, כדאי שהצריכה תהיה קרובה יותר ל -1,000 IU (כ-25 מק"ג) ליום.

מזונות המספקים ויטמין D כוללים: דגים שומניים כמו טונה, מקרל, סלמון, הרינג וסרדינים, שמן דג קוד, בשר כבד, גבינה, חלמונים, פטריות שמכילות ויטמין D2 כמו פורטבלו, מיטאקי, שיטאקה. ישנם מזונות שמעושרים מלאכותית בוויטמין D כמו מוצרי חלב, מיץ תפוזים, חלב סויה ודגנים.

כתוסף ויטמין D מגיע בכמוסות או בטיפות בצורה של D3 שהוא הויטמין שמיוצר בגוף האדם ובחי, או D2 שמקורו בצומח.

אבץ

אבץ ידוע כחיוני להתפתחות תקינה של תאי T ותאי B של מערכת החיסון, והוא משפיע ישירות על פעילותו הביולוגית של ההורמון התימוס (thymulin).

צריכה מספקת של ויטמין C ואבץ חיונית לתפקוד תקין. חומרים מזינים אלה מקיימים אינטראקציה עם מערכת החיסון על ידי תמיכה בתגובות חיסוניות ועל ידי מתן הגנה נוגדת חמצון.

מומלץ שגברים יצרכו 11 מ"ג אבץ ביום, בעוד שנשים צריכות 8 מ"ג. אצל נשים בהריון הצריכה המומלצת עולה ל- 11 מ"ג ליום, ו- 12 מ"ג לאישה מניקה.

מקורות תזונתיים טובים לאבץ הם בשר בקר טחון (10 גרם מכיל 4.8 מ"ג אבץ), עדשים מבושלות שעברו השריה ארוכה (קטניות ודגנים מכילים פיטטים, הנקשרים לאבץ ומפחיתים את ספיגתו לכן יש להשרות לפני בישול). אגוזים וזרעים שונים כמו זרעי דלעת, שומשום, דלורית, קשיו, וזרעי המפ. וגם שוקולד וגבינות שמנות.

אסטרגלוס

אסטרגלוס (Huang Qi, קדד סיני) הוא צמח עיקרי ונפוץ בשימוש, שמשמש ברפואה הסינית וגם ברפואת הצמחים המודרנית לבעיות של חולשה, עייפות, אנמיה ותשישות, ולחיזוק מערכת החיסון.

החומרים הפעילים באסטרגלוס נקראים אסטרגלסואידים I, II, III ו-IV, ונמצא שקיימת להם פעילות על התאים של מערכת החיסון, בין היתר על היווצרות IL-2 ו- IFN-γ שתורמים להגנה מפני סרטן ומחלות זיהומיות תוך תאיות שונות.

בחולים עם גידולים סרטניים ממאירים נמצא כי הזרקת אסטרגלוס מעכבת את התפתחות גידולים, מפחיתה את ההשפעה הרעילה של תופעות כימותרפיה, מעלה את תפקוד החיסון ומשפרת את איכות החיים.

את האסטרגלוס אפשר לצרוך כשורש מיובש, ולהוסיף אותו למרקים ותבשילים אחרים. ניתן לקחת אותו בתמצית של צמח בודד, ואז כדאי לקחת בחשבון שהוא צמח חם, שמעלה כלפי מעלה, ועלול לגרום לכאבי ראש או להחרפה של מצבים שמאופיינים בחום פנימי.

ברפואה הסינית הוא נפוץ בתוך הרכבים שונים, כמו Yu Ping Feng San שאותו נותנים לחיזוק של מערכת החיסון.

אכיניציאה

אכינצאה הינו צמח צפון אמריקאי, והוא משמש לחיזוק הפעילות החיסונית, במיחד בהקשר של דלקות של מערכת הנשימה. כיום תכשירי אכינצאה הם בין תוספי התזונה הנפוצים ביותר באירופה ובארצות הברית.

במחקר שבדק תמציות אלכוהוליות שונות של Echinacea נמצא כי אכינצאה עשוי לספק הגנה מועילה או הקלה בתסמינים בדלקות בדרכי הנשימה העליונות והתחתונות, כגון סינוסיטיס, ברונכיטיס, דלקת הלוע, דלקת שקדים ודלקת ריאות, כמו גם זיהומים עוריים.

במטא אנליזה הכללה שישה מחקרים קליניים רנדומלים כפולי סמיות עם סך של 2,458 משתתפים נמצא שהשימוש בתמציות אכינצאה קשור בהפחתת הסיכון לדלקות חוזרות בדרכי הנשימה. סיבוכים הכוללים דלקת ריאות, דלקת אוזן פנימית / חיצוניות, דלקת שקדים / דלקת הלוע היו פחות שכיחים עם טיפול באכינצאה.

פרופוליס

פרופוליס הוא מוצר טבעי שיוצר במקור על ידי דבורי דבש (Apis mellifera) מניצני עצים. הפרופוליס מתפקד כאדג'ובנט שמחזק או מווסת את התגובות החיסוניות לאנטגן. כאשר מוסיפים אותו לחיסון, הוא מעלה פעילות פגוציטית, מעורר נוגדנים וחסינות רירית, משפר את התגובה התאית, מגביר את התגובה של התאים הלבנים. הפרופוליס נמצא בתוספים שונים לחיזוק של מערכת החיסון.

מה אפשר לעשות בהתקררות או בחשיפה ראשונית

ההתמודדות עם נגיפים קשורה ברפואה הסינית לשכבה החיצונית של מערכת החיסון, שנקראת Wei Qi או הצ'י המגן. היא ממוקמת סביב פתחי החושים וזורמת מתחת לעור, ונעזרת בפתיחה או סגירה של נקבוביות העור כדי לקבוע את מידת ההזעה, שהיא אחד המנגנונים כדי לסלק את הפתוגנים מהגוף.

בשלבים הראשונים של התקררות או צינון אפשר לעודד את מנגנון ההזעה, על ידי שתיה של חליטת ג'ינג'ר. החריפות של הג'ינג'ר מרחיבה את הנקבוביות ומעודדת את ההזעה. בתרבויות אחרות מקובל לשתות קוניאק או משקה אלכוהולי אחר מאותן הסיבות. מיד אחר כך מומלץ להיכנס למקלחת חמה, להתלבש טוב, לגרוב גרביים, להתעטף בשמיכה עבה ולהיכנס לישון. ההזעה יכולה להוריד את החום ולהקל על התסמינים.

ברפואה הסינית לא ממהרים להוריד חום גבוה, ורואים בו תגובה חיסונית מועילה. אם החום מטפס לערכים גבוהים מדי, או אם יש תשישות או שינוי של מצב התודעה יש מקום להוריד את החום. הדבר נכון גם אצל ילדים, שם צריכים להיות יותר רגישים לעלייה גבוהה מדי של החום. אחת השיטות הטיבעיות להורדת חום אצל ילדים היא באמצעות חומץ תפוחים, שפועל דרך הרחבת כלי הדם. אפשר לדלל חומץ תפוחים במעט מים, לטבול מגבת או בד, ולהניח כקומפרסים על מפרקי הרגליים. לילדים קטנים אפשר לטבול גרביים בחומץ מהול ולשים על כפות הרגליים. החומץ יכול להוריד את החום לרמה סבירה, כזאת שמאפשרת לילד לנוח ולהתמודד טוב יותר עם המחלה.

בשלבים הראשונים של ההתקררות אפשר לשתות חליטה של טימין, אורגנו או זוטה לבנה. מומלץ ליטול כמויות גבוהות של ויטמין סי (1,000 – 2,000 מ"ג ביום), לאכול אוכל קל בלבד, לשתות הרבה מים ולנוח. אם הסימפטומים חמורים, מחריפים או אם החום גבוה מאוד יש לגשת לרופא לאבחון ולייעוץ. בכל מקרה של חשד להדבקה בקורונה מומלץ לפנות למד"א, ולפעול על פי ההנחיות הקיימות.

ארון התרופות הסיניות

ברפואה הסינית יש מגוון של פורמולות של צמחי מרפא לשלבים השונים של מחלות מערכת הנשימה, משלב ראשוני ווירלי דרך טיפול בדלקות גרון, שיעולים מסוגים שונים ועד התאוששות מהמחלה. את הפירוט על ארון התרופות הסיניות אפרסם בהקדם.