הנה ילדת – המדריך לאם הטרייה

הנה ילדת. עברו רק כמה שעות, אבל לך זה מרגיש כזיכרון רחוק, כאילו מישהי אחרת עברה את הצירים, הדימום והכאב. את פוסעת באטיות לתינוקייה, מתרגשת מהרעיון שבין כל התינוקות נמצא גם התינוק שלך, וגם חוששת: מטפלים בו יפה? אולי קר לו? אולי הוא רעב? יש מי ששומע אותו? היית רוצה להגיע לשם מהר יותר, אבל הגוף עדיין כבד, וכואב בכל צעד, והבטן שאכסנה כל כך הרבה חיים מרגישה פתאום מרוקנת. 
הרגשות מציפים. בגוף עדיין פועלים כל משככי הכאבים, הטבעיים ואלה שניתנו בזריקות. סערת הורמונים פוקדת את הגוף, שמרגיש מותש ועירני באותה המידה. את רוצה לישון, אבל לא יכולה להירדם. חצי ממך רוצה להיות עם הילד, להחזיק ולשמור עליו בכל הכוח, והחצי השני רוצה רק לנוח וללקק את הפצעים. מהר מאוד את מבינה שהחיים שלך השתנו, והדבר שצווח עכשיו בתינוקיה חוזר איתך לתמיד הביתה, ושמה שהיה כבר לא יהיה עוד.
מסביב כולם צוהלים, מתקשרים, מברכים, מתרגשים, מביאים שוקולדים, בובות ובגדים חדשים. מביטים בך בגאווה, ומצפים כבר לשמוע על הצאצא החדש: איך הוא נראה? למי הוא דומה? נכון שהוא מתוק? יש לו את האף של אבא? הוא ישן טוב? איך הוא אוכל? אבל את לא מצליחה עדיין לזהות אותו בין כל התינוקות, ולפני שאת מרימה אותו את משווה את המספר שמודפס על סרט היד שלו לזה שמוצמד לידך.
בן הזוג שלך שוכב לצדך. אם הוא כבר רחץ את הילד, חיתל אותו והצליח לעטוף אותו במגבת בדיוק כמו שעושה האחות - אשריך. אבל לעתים בן הזוג שוכב מוטל לידך, מותש, אולי קצת מבוהל, ואת מתלבטת מי מהם זקוק יותר לחיבוק.
בתוך כל ההתרגשות, האדרנלין והשיחות עם הדודה, אנחנו מבקשים ממך שלא תשכחי את האדם החשוב ביותר בסיטואציה הזאת, שצריך את מלוא תשומת הלב שלך, וזקוק לכל רגע של מנוחה והזנה - את עצמך. תפקידך בימים הקרובים הוא לאכול, לשתות ולנוח. כל שעתיים או שלוש את מניקה או מאכילה מבקבוק, היום והלילה חוברים זה לזה ואין לך מושג מה השעה. לפעמים גם לא תדעי איזה יום הוא היום. מחכים לך ימים ארוכים בלי שינה, וסביר שאיבדת לא מעט דם בלידה. את מותשת, וצריכה כל רגע פנוי לנוח, להחלים, להתאושש. זאת העצה החשובה ביותר והיקרה ביותר שנוכל לתת לך: דאגי לעצמך, התעקשי על המנוחה שלך, סנני את כולם. אל תיתני לאיש לחרוג משעות הביקור במחלקה, ובקשי משותפתך לחדר לכבד את אותן שעות. תני לבן הזוג שלך, לאמא או לחברה קרובה להיות הקשר שלך עם העולם החיצון. דאגי שהביקורים יהיו קצרים, ושרק אנשים מאוד קרובים אליך יגיעו. כל השאר יוכלו לחכות קצת לפני שיראו אותך ואת הילד. את צריכה לנוח.
אכלי אוכל בריא ומזין. שוקולד, בייגלה וקולה הם לא תפריט טוב עבורך. את צריכה להתחזק, להשלים חוסרים ולייצר חלב. בקשי מהקרובים אליך להכין לך מרקים, תבשילים, אורז, ירקות, דגים, בשר. את הממתקים שימי בצד. תוכלי לחלק אותם למבקרים הרבים שבאים אליך. כדי להימנע מעצירות, אכלי פירות יבשים, הרבה סיבים ושתי המון מים. זה חשוב לך וחשוב להנקה. תוכלי להיעזר במאמרי התזונה שבאתר, בהמלצות תזונה לחיזוק אנרגיה ובהמלצות תזונה לחיזוק דם.
הרשי לעצמך לקבל עזרה. נכון, את עצמאית, ועכשיו את גם אמא ויכולה להסתדר, אבל תני לאנשים הקרובים אליך לעזור לך, לבשל, לחתל, לנקות את הבית. זה נכון בזמן השהות בבית החולים, ונכון גם כשתחזרי הביתה. חלקי משימות, בקשי עזרה, זכרי שאת צריכה להתרכז בעצמך ובתינוק שלך, וזה תופס את כל היום.
ההתכוצויות הרחם אחרי הלידה כואבות, ומרגישות כמו הצירים. הכאב חריף יותר בזמן הנקה, וככל שעברת יותר לידות. אף אחד לא מכין אותך לכאב הזה, שמגיע ללא הכנה ואחרי שחשבת שכבר סיימת עם הכל. אם למדת שימוש בנקודות לחיצה לפני הלידה תוכלי להשתמש בהן גם כאן, הן עוזרות להקלה על הכאב. בכל מקרה תוכלי להתנחם בידיעה שהכאבים האלו מחזירים את הרחם לגודלו המקורי, ועוזרים לבטן שלך לחזור למה שהיא היתה.
סמכי על בן הזוג שלך. תני לו להשתתף, לרחוץ, להרים, לחתל. גם אם הוא מפוחד, גם אם את סומכת רק על עצמך, ככל שתסמכי עליו כך הוא יצבור ביטחון, ותגלי שיש לך שותף לגידול, לאחריות ולמשימות. תני לו ליצור את הקשר עם התינוק, הוא חשוב לשניהם.
היזהרי מאנשים אידיאולוגים. אחרי זמן מה כבר תזהי אותם מרחוק - את הלהט הדתי, הניצוץ המוגזם בעיניים, הדיבור המהיר, החותך, והידיעה הברורה מה נכון, אפילו עוד לפני שהספקת לסיים את השאלה. הם ידברו על לידה טבעית כלידה היחידה שנחשבת, ועל ההנקה שהיא חובה, גם אם את מותשת, כואבת ובלי שום רצון לזה. הם ידברו בנחרצות ובלהט על הצורך לחסן, או על חיסונים שאסור לעשות, על בדיקות שחייבים לעשות או שאת פשוט חייבת להימנע מהן, הם תמיד ידברו על טובת הילד, יתעסקו במונחים של שחור או לבן, ויידעו לעורר בך רגשות אשם. זכרי שהמציאות צבועה דווקא בגוונים של אפור, ואת צריכה למצוא מה שמתאים לך ולתינוק שלך.
קבלי את כל ההדרכה שתוכלי. הטיפול בילד הוא מיומנות נרכשת, לא אינסטינקט מולד. בבית החולים יש אנשי מקצוע רבים שיכולים ללמד אותך טכניקות לטיפול בתינוק. אחיות, רופאים ויועצות הנקה יכולים ללמד אותך איך להחזיק את התינוק, לרחוץ, לנקות ולחטא את הטבור, ובמיוחד איך להניק. ההנקה היא טכניקה שגם את וגם התינוק שלך צריכים ללמוד ולתרגל. בקשי מכל יועצת הנקה שתדריך אותך, בקשי שיראו אותך וייתנו לך הערות. את תגלי שכל אחת מייעצת קצת אחרת, ובסוף תמצאי את זאת שתלמד אותך את הטכניקה הנכונה.
וכן, יש לך מספיק חלב. כמעט כל הנשים חוששות שהן לא מייצרות מספיק חלב, ואצל כמעט כולן יש מספיק. הרפואה הסינית קושרת בין חוסר דם ואנרגיה לבין חוסר חלב, ולכן חשוב שתאכלי ותנוחי. אם באמת קיים חוסר אפשר לשפר את המצב באמצעות צמחי מרפא לחיזוק האנרגיה והדם, שאותם אנחנו נוהגים לתת לאחר הלידה.
שמרי על הפטמות ומרחי אותן במשחה מגינה כבר בהתחלה. פצע או סדק בפטמה יכולים להכאיב מאוד, ולפעמים לגרום לוויתור על ההנקה. טכניקת הנקה נכונה וחיבור טוב לשד ימנעו פצעים וסדקים, אולם מומלץ להשתמש במשחה ייעודית כבר בתחילת ההנקה כמניעה, או כטיפול כאשר מופיע סדק או פצע. רוב המשחות מכילות לנולין, חומר דמוי שעווה שמופק מצמר כבשים, וחשוב לוודא שהמשחה מכילה לנולין בדרגת ניקוי רפואית. במרפאה קיימת משחה יעילה לפטמות של חברת Multi-mam שאינה מכילה לנולין ואינה דורשת ניקוי או הסרה לפני ההנקה.
בחרי ממי לקבל ייעוץ. אחד הדברים שתגלי מיד הוא שכולם מומחי על בטיפול בתינוק. מכל עבר יעירו לך הערות, ייתנו לך עצות ויתנו לך הרגשה שטעית. הדודה תלביש אותו ותגיד "תינוק צריך שלוש שכבות לפחות, הוא לא יודע לשמור על חום גוף", וכשאמא שלך תיכנס היא תפשיט אותו לגמרי, כי "לא צריך לבשל את הילד, תראי כמה חם לו". את תביטי על כל היועצים, ותחשבי לעצמך - הם יודעים, היו להם ילדים, הדודה גידלה שלושה, והיא בכלל סבתא, ויש להם ניסיון, ותנסי לרצות את כולם, ובדרך תאבדי את שפיות דעתך. עצתנו אליך היא לבחור אדם אחד, חברה או בן משפחה, ומקסימום שניים, שילוו אותך בקבלת ההחלטות הקשורות לתינוק.

שימי לב למצב הרוח שלך. אולי ציפית מעצמך להיות אמא מאושרת, ולהרגיש שאת מגשימה את ייעודך, מאוהבת ומלאת רכות כלפי הילד. אולם מהר מאוד תגלי שהיצור החדש שנכנס לחייך סוחט ממך את כל מנעד הרגשות והתגובות האנושיות. לצד רגעי האושר, הסיפוק וההתאהבות תגלי רגעים של חרדה, תסכול ועצב. כשתביני שהסידור החדש לא כולל חופשות, שבתות וחגים, עשויות להתעורר בך תחושות של חרטה ושל כעס. יהיו רגעים שבהם תרצי לחנוק את הילד, או לפחות להחזיר אותו לכמה ימים. כל התחושות האלה לגיטימיות, ולכולן יש מקום. את חווה את השינוי הגדול ביותר בחייך, וזה לא שינוי קל. עם זאת, היי ערה לעוצמת התחושות השלילות, למקום שהן תופסות בחייך ולמידת ההשפעה שלהן על התפקוד שלך כאדם וכאם. דיכאון לאחר לידה הוא מצב נפוץ שעלול לגרום לסבל רב, ובמקרים קיצוניים אף עלול להיות מסוכן. אם את מרגישה שאת במצוקה שתפי אחרים בתחושותייך, ופני לקבל עזרה מיידית.
זכרי שגם אנחנו כאן בשבילך. צוות המטפלים והידע של המרפאה נמצאים כאן כדי לעזור לך בכל בעיה, שאלה או התייעצות, וללוות אותך בצעדייך הראשונים כאם. לרפואה הסינית יש פתרונות יעילים בבעיות רבות, גופניות או נפשיות, ונשמח לעזור לך או לתינוק שלך בתקופה זו של חייך.
ולבסוף, נסי להכיר את התינוק שלך. הוא אמנם לא מדבר, בוכה בלי סיבה ברורה, ישן ואוכל כל הזמן. אבל מהר מאוד תגלי שהוא מתחיל להגיב, ושיש לו העדפות ואופי משל עצמו, ודרך שלו לעשות את הדברים. הביטי בו, למדי אותו. נסי לתעד את מה שאת עוברת - ביומן, בשיחות או בכל דרך אחרת. התינוק שאת אוחזת בידייך יתפתח מהר, ישתנה ויגדל. תגלי שהזמן עובר מהר מאוד, ושחוויות הינקות מתחלפות מהר. לפחות פעם ביום עצרי את הכל, נשמי אותו, את הריח החדש, את המגע הרך של העור, את המתנה הזאת שקיבלת, ושתישאר אתך כל הזמן.

יש לך שאלה? צוות המטפלים שלנו ישמח לענות בפורום המרפאה