יומנה של הלוחשת לשחלות

יומנה של הלוחשת לשחלות - פרק 1 - מזה כ-7 שנים אני בשלה ומוכנה לאימהות. בתיאוריה, הכל מתוכנן, סגור וברור. אני רוצה משפחה גדולה עם שישה ילדים, נשואה באושר (ובעושר – זה אף פעם לא מזיק) לנסיך שיבוא אלי בדהרה על סוסו הלבן הגזעי, עצמאית, בעלת עבודה מתגמלת ומעניינת ועם יכולת לנווט בין שאיפותיי המקצועיות, תחביביי וילדיי. (המשך..)

יומנה של הלוחשת לשחלות - פרק 2 - אני אחרי בדיקות הדם היומיות שלי האחרונות שלי לחודש הזה. האחות בקופת החולים כבר מזהה אותי ואפילו נתנה לי כינוי: "זו שלא נושמת" - על שום כך שאיני נושמת בזמן בדיקת הדם. (המשך..)

יומנה של הלוחשת לשחלות - פרק 3 - הנסיך ואני היינו אתמול בערב בחתונה של בן דודי. לוחשות יקרות, אין תחושת עונג צרופה יותר, (פרט לטיפול שורש ללא הרדמה או גז צחוק) מלפגוש את כל בני המשפחה מכל הקצוות, להסתגר עמם בחדר אחד. (המשך..)

יומנה של הלוחשת לשחלות - פרק 4 - לא שיתפתי את הוריי בכל התהליך למן ההתחלה. פה ושם זרקתי מילה, אבל לא משהו קונקרטי. בסופו של דבר, בלחצו של הנסיך, שטען שזה לא בסדר, שאיני משתפת את הוריי, סיפרתי. סיפרתי והאדמה לא רעדה או נשמטה תחת רגליי. (המשך..)

יומנה של הלוחשת לשחלות - פרק 5 - שלום לכל הלוחשות. אני שוקלת ברצינות להחליף את השם ל"לוחשת לרירית" במקום "לוחשת לשחלות". אתן יודעות איך זה, משנה שם – משנה מזל, ו"מזל" זה בדיוק מה שאני זקוקה לו כעת. (המשך..)

יומנה של הלוחשת לשחלות - פרק 6 - שלום לכל הלוחשות. לא כתבתי לכן מיום שלישי האחרון, ולא משום העדר חוויות. הייתי צריכה הפסקה מעצמי, הפסקה מהעיסוק היומיומי בשחלות וברירית. לדאבוני, ההפסקה מהכתיבה לא הפחיתה מהעיסוק בשחלות וברירית, גם אם לא רציתי לכתוב ולדבר על כך. (המשך..)

יומנה של הלוחשת לשחלות - פרק 7 - שלום לכל הלוחשות. כפי שסיפרתי לכן בפעם הקודמת, הנסיך ואני שמנו פעמינו לאילת לכבוד יום נישואינו הראשון. מה אומר ומה אגיד – מה יכול להיות רע, כאשר ההתלבטויות היחידות שעמדו בפנינו הן, מתי לאכול, מתי לישון, מתי לנשנש, מתי לנמנם ומתי לעשות מסאג'? (המשך..)

יומנה של הלוחשת לשחלות - פרק 8 - שלום לכל הלוחשות. לאלו שלא התעדכנו אודות קורות הלוחשת בגיליון האחרון, אספר, כי מעולם לא אהבתי יותר מדי את חג החנוכה. שמרים מעולם לא עשו עם הבטן שלי חסד, לביבות תפוחי האדמה אף הן לא הועילו לניפוח הבטן והסביבון שלי מאז ומתמיד נפל על האות "ה" (היה), אף לא על ה-"נ" של הנס או לכל הפחות על ה-"ג" הגדול. יתר על כן, נראה לי שאם הסביבון שלי כן היה נופל על ה-"נ", זה היה קרוב לוודאי מסמל את ה"נאחס" מאשר את "נס". (המשך..)

יומנה של הלוחשת לשחלות - פרק 9 - שלום לכל הלוחשות. שבוע מוזר עבר על כוחותינו בחזית השחלתית. בדיקות הדם לאורך כל השבוע יחד עם מעקבי הרירית והזקיקים הראו כאילו אני נמצאת באופן קבוע בימים הראשונים ואין שום התקדמות. הרירית הייתה דקיקה והגיעה באופן מקסימלי לעובי של 3 מ"מ בלבד, הזקיקים החליטו להתכרבל כנראה בתוך שמיכת הפליז של הסופ"ש הגשום שהיה וגם ההורמונים שלשם שינוי היו מסונכרנים עם מצב הרירית והזקיקים, והראו כי אני רק בתחילת הדרך. (המשך..)

יומנה של הלוחשת לשחלות - פרק 10 - הרופא הפיריוני נתן הוראה לקיים יחסים ביום שני, ואני כמו חיילת טובה חייבת לקיים את הפקודות באופן מלא. הבעיה היא, שאיני לבד. אני זקוקה לשיתוף פעולה של הנסיך. היכן מסתתרת הבעיה, אתן בודאי חוככות בדעתכן? (המשך..)

יומנה של הלוחשת לשחלות - פרק 11 - אני נמצאת כרגע ביום 10. ביום ה-9 הייתה לי תחושה מוזרה, שהביאה אותי ללכת לקופת החולים ולעשות באופן יזום בדיקת דם ואולטרסאונד זקיקים. אני חושבת שהתחושה הזו כבר הייתה יומיים לפני כן, אבל ניסיתי להדחיק אותה כדי להימנע מביקורים תכופים מדי בקופת החולים. לפני מספר ימים הרופא הפיריוני אמר לי לעשות את הבדיקות רק ביום 10, אבל ביום ה-9 הייתה לי תחושה מוזרה עוד יותר, וכבר למדתי אצלי שעם "מוזרה" לא מתעסקים, אלא זורמים באהבה... (המשך..)

יומנה של הלוחשת לשחלות - פרק 12 - לאלו ששכחו, במהלך חודש ינואר קיבלתי את הוסת בתחילת החודש, ועקב ביוץ מוקדם מאוד מהצפוי (בין יום 6 ליום 8), קיבלתי שוב את הוסת ב-24 לינואר. אין ספק, שלהתחיל כך את השנה ועדיין להישאר אופטימית מצריך ממני כוחות על, שלדאבוני לא מגיעים בקפסולות או באבקת צמחים. (המשך..)

יומנה של הלוחשת לשחלות - פרק 13 - "יש לי הפתעה נעימה. הרירית כעת בעובי של 6.5 מ"מ. איזה כיף?" שיננתי בליבי את המשפט הזה מספר פעמים כאשר הייתי בדרכי לקופת החולים ביום שלישי האחרון בשביל בדיקות הדם, הריריתוש והזיקוקונים. כך תיכננתי לפתוח את השיחה הראשונה שלי עם הנסיך וכך דיברתי אל עצמי במשך שעה בפקקים של הבוקר. (המשך..)

יומנה של הלוחשת לשחלות - פרק 14 - שלום לכל הלוחשות. לאלו התמהות על הכותרת, אבהיר מייד כי לא מדובר בצילום רנטגן, אלא ברב יעקב ישראל איפרגאן, המכונה גם בכינוי "הרנטגן". (המשך..)

יומנה של הלוחשת לשחלות - פרק 15 - שלום לכל הלוחשות. לאלו שקראו את הגיליון האחרון ואת כותרת הגילון הנוכחי, אקדים ואומר שלא חזרתי בתשובה. כפי שסיפרתי לכן בעבר, אני מרגישה שעין רעה החליטה לעשות מעשה ולחבור אלי בחברות אמיצה מזה זמן רב. שום דבר אחר לא יכול להסביר את המצוקה אליה נקלעתי בחודשים האחרונים בגיבושים המפרכים לסיירת המאמא. (המשך..)

יומנה של הלוחשת לשחלות - פרק 16 - מאז שביקרתי אצל הרבנית והרגשתי דבילית קמעה, עברתי לא מעט. קיבלתי את הוסת ונאמר לי ע"י הרופא הפיריוני, שתוך 5 ימים אצטרך לבצע צילום היסטרו' של הרירית העיקשת. הנסיך, שהיה עד למצוקה ולרצון שלי שיתחיל לקחת חלק אינטנסיבי יותר של מתן תמיכה וליווי בכל התהליך, ויתר על נסיעה של טיול ג'יפים לירדן והגיע איתי לצילום. המדקר והרופא הפיריוני הבטיחו לי, שהצילום יכאב לי בהרבה פחות מצילום הרחם שלא לדבר על בדיקת הפיפל. יחד עם זאת, הרופא הפיריוני המליץ שאקח משכך כאבים כלשהו ליתר בטחון. (המשך..)

יומנה של הלוחשת לשחלות - פרק 17 - מסתבר, שבחודש אדר לא בהכרח מרבים בשמחה. הכיוון הוא יותר להרבות בכאב ובצער. אחרת, אין לי שום הסבר הגיוני ואפילו הסבר רוחני, מדוע גם הפעם לא הצלחתי לשמר את הביציות המופרות. בין התחושות הקשות של האכזבה, התסכול והמירמור, חשבתי ביני לבין עצמי. אכן, אני מודה, בדרך כלל המעשה הזה של החשיבה ביני לבין עצמי לא מוביל למעשים בהכרח פרודוקטיביים, אלא שהפעם חשבתי שעליתי על רעיון גאוני. (המשך..)

יומנה של הלוחשת לשחלות - פרק 18 - יום הזיכרון היום. אני מוזמנת לשאיבת הביציות העסיסיות. אני מנסה, שלא לחשוב על הסמליות של מועד שאיבת הביציות וההפריה דווקא ביום הזיכרון. אני מעדיפה להתרכז בתאריך הקוסמי היותר נפלא של ה-12 לחודש מאי. "קוסמי" – אתן שואלות? ובכן, היה כתוב מפורשות קבל עם ואסטרולוגים בשחור על גבי רקע אפרפר שב-12 לחודש מאי 2011 מתקיים שילוב קוסמי של כל מיני כוכבים, שיוצרים את היום האידיאלי לתחילת הריון. אתן מבינות את עומק הדברים? הלוחשת שלכן מקבלת חיזוק קוסמי דווקא ביום של החזרת הביציות המופרות... יש רגעים קסומים, שהכל פשוט מסתדר במקום... אז כן, אני מנסה שלא להתרכז בכך שההפריה עצמה מתרחשת ביום הזיכרון, אלא דווקא באותו תזמון קוסמי, שכל הכוכבים לצידי ... (המשך..)

יומנה של הלוחשת לשחלות - פרק 19 - היום אני אמורה לקבל את תוצאות הבטא. יש לי הרגשה טובה. השבועיים האחרונים עברו עלי באופן סביר יחסי פרט לעייפות קשה, שנבעה הן משילוב הנרות הוגינליים שלי והן משום העובדה שבמשך מספר ימים רצופים נרדמתי רק בחמש לפנות בוקר לכשעתיים בודדות. כמנהגי בקודש, חיפשתי את הסמליות שבעניין והחלטתי שזו הכנה מצוינת לשנים הראשונות של גידול התאומים, בדומה לטרום התמחות במשפטים ואם אעמוד בזה, אתחשל לקראת השעות הארוכות שאהיה ערה בלילה עם התאומים... (המשך..)

יומנה של הלוחשת לשחלות - פרק 20 - הטיפול החודש הוא טיפול טבעי ללא זריקות, ללא הורמונים, ללא כדורים - רק אני בהתמזגות עם הטבע. ניסיתי כמה וכמה פעמים להגיע למרכז היוגה על מנת להתמזג עם עצמי והרירית בצוותא חדא, שלושתנו יחדיו, בצורה יוגיסטית מדיציסטית. לזכותי ייאמר, שכל פעם שהתכוונתי להגיע, היה לי תירוץ ממש טוב - עד כדי טוב, ששכנעתי את עצמי ואת הרירית, שזה ממש בלתי אפשרי שאגיע למרכז רק כדי לראות אותו ולהתרשם מכל הרוגע שמסתובב במקום ונמצא במים שהם נותנים לך לשתות שם... (המשך..)

יומנה של הלוחשת לשחלות - פרק 21 - היום הוא 26.06.11. למרות כל ההבטחות שלי לעצמי, שלא אעשה בדיקת שתן, לא הצלחתי לעמוד במתח וביצעתי 2 בדיקות. שתיהן יצאו חיוביות. (המשך..)

יומנה של הלוחשת לשחלות - פרק 22 - אתחיל הפעם מהסוף להתחלה. לדאבוני הרב, העוברית המחוננת לא צלחה את ועדת הקבלה של מחלקת בקרת האיכות וטיב הטעם של הטבע. בשבוע 11 להריון נתברר לי, שאין דופק והעוברית המחוננת לא המשיכה להתפתח משבוע 8 וששה ימים. (המשך..)

יומנה של הלוחשת לשחלות - פרק 23 - כה יעזור לי אלוהים, אבל אם עוד מישהי תאמר לי רק אחד מהמשפטים הבאים: "כל עכבה לטובה", "פשוט תצאו לחופש והכל יסתדר", "אחרי הפלה תמיד קל יותר להיכנס להריון", "את פשוט צריכה להירגע" – בהן צדק, אני אדבר עם מישהו, שידבר עם מישהו אחר, שיהרוג את אותו מישהי שתאמר לי אחד מהמשפטים הללו. (המשך..)

יומנה של הלוחשת לשחלות - פרק 24 - כתבתי את הגיליון המסכם מספר רב של פעמים. מחקתי, הוספתי, תיקנתי, ניסיתי שלא להיות צינית במידה מוגברת, כפי שאני נוטה לכך לעיתים קרובות, ניסיתי שלא להחמיר עם עצמי, כפי שנוח לי לעשות מעת לעת, אלא פשוט לגולל את ספור הכניסה להריון, ההיריון ועוד יותר את הלידה, שעברה על כוחותינו. (המשך..)

יומנה של הלוחשת לשחלות - הלידה - במשך כל תקופת ההריון חששתי מהלידה. יותר ממה שחששתי מההריון עם אסופת הבדיקות, שנאלצתי לבצע מדי שבוע, חששתי מהלידה. אמי היקרה שתיבדל לשנים ארוכות היטיבה לתאר בפני את תחושת הלידה הקצרצרה, שהייתה לה עמי כמאסר עולם ללא שחרור, כשאבטיח ממש גדול תקוע לה בישבן. (המשך..)